פרשת בראשית מלמדת אותנו לכבד את חיי האדם, שכן נבראנו בצלם אלוהים. כל הפלה משמידה את המהות האלוהית הטמונה בעובר ומובילה לסבל ולמוות.

שמיני עצרת ושמחת תורה מכינים אותנו לניצחון רוחני מכריע במערכה על החיים ועל האמת. כעת יש בידינו המוטיבציה להצליח מדי יום ביומו.

חג האסיף – סוכות – מזכיר לנו שהאל מעניק לנו חיים, פרנסה ושפע, כל עוד אנו נותרים קרובים אליו ועובדים אותו באהבה ובנאמנות.

בפרשת האזינו, משה מזכיר לנו שהילדים הם העתיד שלנו. אנו מתפללים שהקב"ה יושיע אותנו במהרה מאותם כוחות בתרבותנו המנהלים מלחמה נגד ילדינו החפים מפשע, שטרם נולדו.

הריונות ולידות בדרך נס תופסים מקום מרכזי בקריאות התורה שלנו לראש השנה. בדומה לכל תינוק המעובר ונולד בימינו אנו, כל אחד מהם ממלא תפקיד ייחודי וחיוני בסיפור המתמשך של הקיום האנושי.

בפרשת ניצבים, אנו מקבלים את המצווה האלוהית להגן ולהגן על חיי אדם חפים מפשע על מנת להבטיח את שלמות הדורות ואת הישרדות האנושות.

סיפורו של קי טבו מראה בבירור מתאם בין חיים המתמקדים באלוהים לבין שגשוג, וקשר בין הומניזם אנוכי לסבל.

פרשת כי תצאי אומרת לנו להציל נשים ותינוקות מהפלה. פגיעה בנשים והריגת תינוקות באמצעות הפלה אינה טיפול חמלה. זה בניגוד ליהדות.

פרשת שופטים מלמדת אותנו למנות רשויות היוצרות ואוכפות חוקים ומדיניות האוסרים על הוצאות להורג ברבריות של בני אדם חפים מפשע ברחם.

בפרשת עקב, משה מסביר שניסים קורים משום שאנשים בוחרים במוסר ובטוב. אבינו שבשמיים יכול לעזור לנו ולרפא אותנו אם נאפשר לו.