שבועות מלמד אותנו שהריגת בני אדם הורגת את אלוהים עצמו משום שחיי אדם נבראו בצלמו. עצם רעיון האל חייב להיהרס כדי להצדיק הריגת בני אדם חפים מפשע ברחם.

מפקד האוכלוסין בפרשת במדבר מכיר בכל אדם כאדם ייחודי, אהוב, בעל ערך, כבוד וערך, לכל אחד שליחות ספציפית עלי אדמות.

פרשת בהר-בחוכותאי מלמדת אותנו שביחסים עסקיים ואישיים, יושר ויושרה מוסרית המבוססים על קדושה מניבים תוצאות מצוינות. שקר גורם לכאב וסבל.

בפרשת אמור,נאמנות מסורה לחוק המוסרי של אלוהים בתוך כאוס אינה מבחן קטן עבור בני ישראל ששוחררו זה עתה. חלקם מאמצים אותה; חלקם מקבלים חלקים ממנה, חלקם דוחים אותה לחלוטין.

פרשת "אחרי קדושים" קובעת בבירור כי העונש על הקרבת ילדים הוא עונש מוות, הן ליהודים והן לגויים.

סיפור תזריע-מצורע מזהה את הסימפטומים של גישות אנושיות פגומות מבחינה מוסרית ואת מאמצי התיקון המחזירים את הטוהר למחשבותינו, לדברינו ולמעשינו.

פרשת ויקרא מגדירה מעשים רעים ומראה לנו כיצד לקבל את רחמי האל. למרות שאגנוסטיות ואתיקה מצבית מטשטשת את הבהירות המוסרית, ומובילה לבלבול וייאוש, ניתן להשיב את הריפוי והשלווה הנפשית.

בעוד שישראל מנהלת מלחמה רב-חזיתית להשגת שלום, מתנהלת מלחמה נגד תינוקות ברחם ישראל מאז אישור ההפלה בשנת 1977.

בפרשת מיכאץ מראה שליעקב יש חוכמה ואמונה בתוכנית האל. הוא מתפלל ודוחה את הדעות הקדומות של זמנו כדי להציל חיים יהודיים עם מטרה אלוהית

פרשת וישלח מספרת כיצד יעקב ועשו יודעים שילדיהם הרבים יהיו עתידם. התורה מראה שעמים נבנים ומתקיימים על מרץ וקדושת הדורות.