בפרשת האזינו, משה מזכיר לנו שהילדים הם העתיד שלנו. אנו מתפללים שהקב"ה יושיע אותנו במהרה מאותם כוחות בתרבותנו המנהלים מלחמה נגד ילדינו החפים מפשע, שטרם נולדו.

In Parshas Ha’azinu, Moses reminds us that children are our future. We pray that God will soon deliver us from those within our culture who wage war against our innocent unborn children.

הריונות ולידות בדרך נס תופסים מקום מרכזי בקריאות התורה שלנו לראש השנה. בדומה לכל תינוק המעובר ונולד בימינו אנו, כל אחד מהם ממלא תפקיד ייחודי וחיוני בסיפור המתמשך של הקיום האנושי.

Miraculous conceptions and births play a central role in our Rosh Hashanah readings. Like every baby created and born today, each one has a unique and vital role in the ongoing story of human existence.

בפרשת ניצבים, אנו מקבלים את המצווה האלוהית להגן ולהגן על חיי אדם חפים מפשע על מנת להבטיח את שלמות הדורות ואת הישרדות האנושות.

In Parshas Nitzavim, we receive the Divine commandment to protect and defend innocent human life in order to ensure generational integrity and human flourishing.

סיפורו של קי טבו מראה בבירור מתאם בין חיים המתמקדים באלוהים לבין שגשוג, וקשר בין הומניזם אנוכי לסבל.

Parshas Ki Tavo clearly shows a correlation between God centered living and flourishing, and a correlation between self centered humanism and suffering.

פרשת כי תצאי אומרת לנו להציל נשים ותינוקות מהפלה. פגיעה בנשים והריגת תינוקות באמצעות הפלה אינה טיפול חמלה. זה בניגוד ליהדות.

Parshas Ki Teitzei tells us to save women and babies from abortion. Harming women and killing babies in abortion is not compassionate care. It is antithetical to Judaism.