In Parshas Nitzavim, we receive the Divine commandment to protect and defend innocent human life in order to ensure generational integrity and human flourishing.

סיפורו של קי טבו מראה בבירור מתאם בין חיים המתמקדים באלוהים לבין שגשוג, וקשר בין הומניזם אנוכי לסבל.

Parshas Ki Tavo clearly shows a correlation between God centered living and flourishing, and a correlation between self centered humanism and suffering.

פרשת כי תצאי אומרת לנו להציל נשים ותינוקות מהפלה. פגיעה בנשים והריגת תינוקות באמצעות הפלה אינה טיפול חמלה. זה בניגוד ליהדות.

Parshas Ki Teitzei tells us to save women and babies from abortion. Harming women and killing babies in abortion is not compassionate care. It is antithetical to Judaism.

פרשת שופטים מלמדת אותנו למנות רשויות היוצרות ואוכפות חוקים ומדיניות האוסרים על הוצאות להורג ברבריות של בני אדם חפים מפשע ברחם.

Parshas Shoftim teaches us to appoint authorities who create and enforce laws and policies that ban barbaric executions of innocent human beings in the womb.

פרשת ראה מבהירה את הנזק שאנו סובלים מעבודת אלילים התומכת בהקרבת ילדים. עלינו לכבד חיי אדם מרגע ההתעברות או להיקולל.

Parshas Re'eh makes clear the damage we sustain from serving false gods who endorse child sacrifice. We must respect human life from conception or be cursed.

בפרשת עקב, משה מסביר שניסים קורים משום שאנשים בוחרים במוסר ובטוב. אבינו שבשמיים יכול לעזור לנו ולרפא אותנו אם נאפשר לו.