Amalekite society was wholly corrupted with sin and evil and child sacrifice. They were beyond redemption and posed an existential threat to a new society of God centered people.

בהתבוננות מעמיקה יותר בפרשת תרומה, אנו מכירים בכך שמקום משכנו האולטימטיבי של אלוהים נמצא בתוך כל אחד ואחת מאיתנו, שם נוכחותו של אלוהים יכולה להשפיע על מחשבותינו, דברינו ומעשינו.

Looking deeper into Parshas Terumah, we recognize that the ultimate dwelling place of God is within each and every one of us where God's presence can inform our thoughts, words and actions.

בפרשת משפטים, התרגום המקובל של שמות כא, כב-כג גורם לאובדן דורות יהודיים רבים. הוא מעמיד בספק את היסודות המאשרים חיים של היהדות, ומציב דילמה מוסרית שנראית בלתי אפשרית.

In Parshas Mishpatim the conventional translation of Exodus 21:22-23 results in many Jewish generations lost. It calls into question the life affirming foundation of Judaism, posing a seemingly impossible moral dilemma.

סיפורו של יתרו אומר לנו ללמד את ילדינו מוסר ואתיקה המבוססים על התורה. אנו נכשלים בכך בכך שאנו משמידים את ילדינו ברחם ומאפשרים רצח באמצעות הפלות בקהילות שלנו.

Parshas Yitro tells us to teach our children Torah based morals and ethics. We fail to do this by destroying our own children in the womb and allowing abortion homicide in our communities.

פרשת בשלח היוותה השראה לרבנים גדולים לדעת ולהכריז שתינוקות ברחם שרים, שהם אנושיים, חיים, בעלי תבונה ומודעים

Parshas Beshalach inspired great rabbis to know and declare that babies in the womb sing, that they are human, alive, sentient, and aware.

מדיניות של נידוי חברתי עבור טורפים פעילים של תינוקות ברחם אמם יכולה להיות דרך יעילה להסיר את הבלבול מנשים הרות תמימות השוקלות את גורל החיים שבתוכן