המוסד למען קדושת חיי אדם
✡︎
We're Making the Original Pro-Life Religion Pro-Life Again! ✡︎
Education and Healing Programs that Save Jewish Lives and Heal Jewish Hearts
DONATE 

✡ PRO-LIFE BLOG ✡

הטקסט בפרשת תולדות מתייחס לבניה התאומים של רבקה – עוד בטרם לידתם – כאל "ילדים", ולא כאל "גושי תאים". הם נולדים, ואינם עוברים הפלה.

פרשת השבוע, פרשת תולדות (בראשית כ"ה, י"ט – כ"ח, ט'), עוסקת בדורות. אנו רואים כיצד שושלת של דורות מתחילה בהריון קשה – הריון שנשאו בו למען שמיים ולמען בנייתו של עם. אנו למדים כי הטלת האשמה על אחרים בגין צרותינו, הסירוב לתקן את פגמי האופי שלנו, וטיפוח טינה ארוכת-שנים – כל אלה מהווים חילול כבוד שמיים ומובילים לטלטלה עזה.

היריבות בין האחים מתחילה כבר בהתעברות

הפרשה נפתחת בכך שיצחק ורבקה מתפללים לאלוהים ומבקשים ממנו להעניק להם ילדים. רבקה מתעברת ויולדת תאומים. היא חווה אי-נוחות פיזית משמעותית, בעוד שבניה – עשו ויעקב – מתחילים במאבק על הבכורה ועל השליטה עוד בהיותם ברחם; עימות שיימשך לאורך כל חייהם. עשו יוצא ראשון, ואחריו יעקב.

שני הבנים אהובים מאוד. יצחק מעדיף את עשו, שהוא צייד ומביא לאביו מאכלים ערבים. רבקה מעדיפה את יעקב, בעל האופי השקט וההגותי, המבלה את רוב זמנו בחברת אמו.

היריבות בין האחים הולכת ומחריפה ככל שהתאומים גדלים. ביום גורלי אחד, עשו זונח את היושרה המוסרית הנדרשת ממנו כדי לשאת בזכויות ובחובות של הבכור. מתוך הבנה שאופיו חסר העקרונות של אחיו הגדול מהווה סכנה למשפחה, יעקב משכנע את עשו להחליף את בכורתו תמורת ארוחה משביעה.

מלחמות המים 2.0

רעב פוקד את הארץ. בדומה לאביו אברהם, יצחק מקבל הוראה אלוהית ללכת לגרר, בארץ פלשתים. אלוהים חוזר ומבטיח ליצחק כי מזרעו יקום עם גדול. יצחק פותח מחדש את בארות המים של אביו וחופר בארות חדשות משלו, כדי לספק מים לעדרי הצאן והבקר שלו, ההולכים וגדלים.

תושבי המקום טוענים לבעלות על הבארות ודורשים מיצחק לעזוב. לאחר סדרה של מעברים – שנועדו למנוע הסלמה במתחים מול שכניו – יצחק משתקע בבאר שבע וזוכה לשגשוג. אבימלך, מלך פלשתים, מבין כי מוטב להיות ידידים מאשר אויבים; הוא כורת ברית שלום עם יצחק, שעושרו בארץ ממשיך לגדול.

מדור לדור

הזמן חולף. אופיו המרדני של עשו מביא חרפה על המשפחה. בולטת במיוחד היא העובדה שהוא נושא לאישה שתי נשים חתיות בהיותו בן 40 – בעוד יצחק בן 80. יצחק אינו מצליח לרסן אותו; עם זאת, הוא ממשיך לאהוב אותו ולדאוג לו במשך שנים, מתוך תקווה מתמדת שעשו עשוי לשנות את דרכיו.

למרות אופיו הקשה של עשו, יצחק מתכוון להעניק לו את ברכת הבכורה. יום אחד, בהיותו בן 180 – תשוש וכמעט עיוור – מחליט יצחק להעניק את ברכתו לעשו. כשם שיעקב הבין בעבר את הצורך הקריטי להשיג את הבכורה מאחיו כדי למנוע אסון משפחתי, כך מבינה כעת רבקה את חשיבות קבלת הברכה על ידי יעקב, במטרה למנוע אסון שישפיע על הדורות הבאים.

היא משכנעת את יעקב להתחזות לעשו. מאחר שכבר השיג את הבכורה שנים קודם לכן, יעקב משתף פעולה עם התחבולה. הוא זוכה בברכתו של יצחק, המבטיחה עתיד משגשג, כוח והשפעה בינלאומיים, שליטה על אחיו ועל המשפחה, וכבוד רב מצד צאצאיו.

כאשר עשו שב הביתה לאחר מכן, הוא מתחנן בפני אביו שיעניק גם לו ברכה. מכיוון שעשו ממלא כעת תפקיד משני במשפחה, יצחק יכול להעניק לו רק ברכה הקשורה לשגשוג חומרי.

מתוך הכרה באופיו הפראי של בנו, יצחק מעניק לעשו עתיד כלוחם – אך אוסר עליו לתקוף את יעקב. כדי לרכך את הפגיעה בגאוותו של עשו, יצחק מבטיח לו שחרור משעבוד למשפחתו של יעקב, למקרה שיעקב או צאצאיו יסטו מדרך הקדושה.

"עַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד; וִיהִי כַּאֲשֶׁר יִסְטוּ בָּנָיו מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה – וְתִפְרֹק עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארְךָ." – תרגום אונקלוס, פרק כ"ז

תחושת מרירות עזה ממלאת את עשו בעקבות בגידה שנייה זו מצד יעקב. הוא מאשים את יעקב באובדן הבכורה והברכה שלו. הוא אינו מבין את חלקו שלו בקשיים שפקדו אותו, את הסכנה שהוא מהווה למשפחתו, או את הסיבה לירידתו במעמד. יעקב חש בזעמו של אחיו. רבקה מתעקשת שיברח לבית אחיה, לבן – הן למען ביטחונו האישי והן כדי למצוא אישה.

יצחק מסכים. הוא מעניק את ברכות אברהם ליעקב, נציג הדור הבא. הוא מבטיח שיעקב יקים את עם ישראל – אומה גדולה וקדושה שתביא לעולם את ברכת השלום. מתוך צפייה לסכסוך משמעותי בין האחים, יצחק מרגיע את יעקב ואומר: "אֹרְרֶיךָ אָרוּר, וּמְבָרְכֶיךָ מְבֹרָךְ."

עשו נשא אישה שלישית – את מחלת, בתו של ישמעאל. מצוין כי הוא בחר באישה כנענית במיוחד כדי להכעיס את יצחק, שהתנגד לרעיון שיעקב יישא אישה כזו. עשו עבר לאדום (שעיר), במרחק של כ-160 קילומטרים (כ-100 מייל) מביתו; שם הוא הקים את משפחתו וצבר עושר.

למעשה, עשו מעולם לא היה כפוף לאחיו. אף על פי שהוא ויעקב התפייסו בסופו של דבר, צאצאיו של עשו – האדומים – ירשו את טינתו כלפי יעקב, ולעיתים קרובות גרמו צרות לעם היהודי.

בנייה מחדש של אומה

ההפטרה שלנו השבוע, מספר מלאכי (א', 1 – ב', 7), נפתחת בכך שה' מזכיר את אהבתו הגדולה ליעקב, ואת יחס העוינות שלו כלפי עשו והאדומים בשל התנהגותם הפוגענית כלפי בני ישראל. מלאכי מכריז על גדולתו של האל, הפועל להרחבת גבולות ישראל ולהגנתם. הוא חי בתקופת שלטונו של נחמיה, אשר הופקד על בנייתה מחדש של ירושלים לאחר המתקפה הבבלית עליה.

כאשר מגיע נחמיה לירושלים, הוא מוצא מצב של כאוס: מעטים מגלים עניין בדת, עבודת המקדש משובשת, ותופעת הנישואים עם בני עמים אחרים נפוצה ביותר. מלאכי מביע את מורת רוחו של האל ממצב עניינים זה. נחמיה מבצע שינויים נחוצים ביותר: הוא משיב על כנם את סדרי עבודת המקדש ואת חוקי התורה, פועל להגברת ההשתתפות בפולחן הדתי, ואוסר על נישואים עם בני דתות אחרות.

ילדים מתחילים את חייהם ברחם

הטקסט המקראי בספר בראשית (כ"ה, 22–23) מעניק כבוד ליצורים שבתוך רחמה של רבקה, כשהוא מתייחס אליהם כאל "בנים" – כלומר, ילדים.

"וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר: אִם כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי?" "וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'."

הם מכונים "גויים" – אומות.

ה' אמר לה: "שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ." "וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר."

אלוהים יודע שהתינוקות שברחמה הם ילדים. הוא יודע שהם בני אדם. רצונו הוא שהם ייוולדו ויביאו ילדים לעולם, דור אחר דור.

רבקה ממתינה עשרים שנה בטרם היא מתעברת. היא אינה מנסה להימנע מההיריון הכואב שלה. היא אינה פונה לרופא – אשר עשוי היה להציע לבצע הפלה של התאומים, בטענה שהכאב שהיא חווה מצדיק הפלה כפולה (המכוסה על ידי הביטוח) למען "בריאותה" של האם.

במקום זאת, רבקה פונה אל אלוהים בעניין מצוקתה. אלוהים מגלה לה את האמת על התאומים ועל עתידם כמייסדי אומות. היא מקבלת את ההיריון כפי שהוא, ומאמצת אל חיקה את תפקידה כאם לילדים שאלוהים העניק לה.

ברכת עם ישראל

אהבתו הנצחית של יצחק לבנו הסבוך, עשו, משקפת את אהבתו של הקב"ה לעמו הסבוך – עם ישראל. ואכן, סבוכים אנו: הן במדינת ישראל הליברלית-חילונית, על "תיקון הייד" (Hyde Amendment) ההפוך הנהוג בה, והן בקרב הרוב בקרב יהדות ארה"ב, התומך בגישה חופשית להפלות. 

בספר ויקרא (י"ח, 21) מזהיר אותנו האל: "וּמִזַּרְעֲךָ לֹא־תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ, וְלֹא תְחַלֵּל אֶת־שֵׁם אֱלֹהֶיךָ". "אֲנִי יְהוָה".

בספר מלאכי (ב', 2) מעביר הנביא מסר זה מאת ה': "אִם־לֹא תִשְׁמְעוּ, וְאִם־לֹא תָשִׂימוּ עַל־לֵב לָתֵת כָּבוֹד לִשְׁמִי – אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת – וְשִׁלַּחְתִּי בָכֶם אֶת־הַמְּאֵרָה וְאָרוֹתִי אֶת־בִּרְכֹתֵיכֶם; וְגַם אָרוֹתִי, כִּי אֵינְכֶם שָׂמִים עַל־לֵב".

ברכת ישראל באמצעות טיפוח קדושה בתוך המדינה היהודית היא הדרך הטובה ביותר לסייע לישראל, ובה בעת לזכות בברכות אישיות מאת ה'. תמיכה כלכלית במדינה יהודית חילונית צריכה להיות מותנית בשינויי מדיניות המקדמים קדושה בארץ הקודש. התעלמות ממדיניות המביאה לחילול שמו של האל רק מחמירה את מצוקתה של ישראל.

בספר מלאכי (ב':6-7), אלוהים מזכיר לנו שהוא אוהב את לוי - בן יעקב - בגלל מסירותו לקדושה ומאמציו להחזיר יהודים שסטו מדרך הברית הקדושה. בדרכנו הצנועה, גם אנו מבקשים להזכיר לעם היהודי שכבוד אלוהים - על ידי כיבוד ילדינו שטרם נולדו - מביא עמו ברכות העולות על כל דמיון.

תורה אמיתית הייתה בפיו, ולא נמצא עוול בשפתיו. בשלום וביושר הלך עמדי, ורבים מעוולה השיב. בשלום וביושר הלך עמדי. כי שפתי כהן ישמרו דעת, ופיו יבקשו תורה, כי שליח ה' צבאות הוא.

אנא שתפו את הפוסט הזה ברשתות החברתיות שלכם כדי להגביר את המסר שלנו בעולם בעייתי זה. תודה.

ססיליה רוטמן.

יהי הרבה שלום משמיים וחיים טובים לנו ולכל ישראל. אמן.

ססילי רוטמן היא המייסדת והנשיאה של קרן פרו-לייף היהודית. היא מתנגדת לרצח באמצעות הפלות באופן כללי ובקרב יהודים בפרט, ומקוננת על כינון מדיניות חילונית בישראל המובילה לאובדן חיי יהודים ומעכבת את גאולת המשיח. ססילי מדמיינת ארץ ישראל הקדושה המבוססת על התורה ועולם המכבד את חייו של כל אדם מרגע ההתעברות.

אנא בקרו בבלוג העברי שלנו באתר שלנו בישראל.

No comments yet
Search