פרשת ויקרא: הרחמים הם התכונה הגדולה ביותר של גן עדן

ריאת התורה שלנו השבוע, פרשת ויקרא: (ויקרא) א-ה כג, מתחיל את ספר התורה השלישי, ויקרא, הידוע בהלכותיו המפורטות בחיי היום-יום. פרקי פתיחה אלו מכסים את חמשת סוגי הקרבנות המוקרבים לאל הכול יכול בבית המקדש. הכללים מסתבכים במהירות, כך שקל להסיח את דעתו מהפרטים ולשכוח את משמעותם.

אלוהים ברא את בני האדם עם היכולת להרגיש ולהביע הכרת תודה על מתנותיו ורחמיו. זה גם בונה בנו נטייה לטעות ולהיות בורים, ולכן מתן תרופות לכפרה וסליחה לפני פירוט כל החוקים מראה את הטבע הרחמן של אבינו שבשמים ואת אהבתו העמוקה לילדיו.

קריאת ההפטרה שלנו השבוע היא ישעיהו (ישעיהו) 43:21-44:23. במהלך חייו, ישעיהו עד להתפתחות בתוך יהודה, שמתחילה כעם שמכבד כלפי חוץ את חוק אלוהים אך מאפשר לפגאניות לפרוח. לאחר מכן, הם עוברים לטירוף של התרסה לאומית מוחלטת לחוק האל. לבסוף, ניסיון לחזור לאומה שבמרכזה אלוהים כדי להציל את המדינה מקריסה ופלישה מוחלטת. בפרשתנו השבוע, ישעיהו מסית נגד המלך אחז, הבונה אלילי שקר בבית המקדש ומחליף את קורבן הבהמה בהקרבת ילדים. במצב חמור ביותר, ישעיהו מתחנן בפני היהודים להכיר באיוולתם ולחפש בכנות את כפרת אלוהים על בחירותיהם הסוררות. באותם ימים, סליחה הייתה אפשרית רק באמצעות הקרבת בעלי חיים.

התורה מטילה אשמה כאשר אדם או קהילה יודעים על עבירתם או, אם לא מודעים לעוולותם, עם גילויה. אשמה מוטלת גם על מי שלא מזכיר את העבירה. בתקופות ההיסטוריה היהודית שבהן עמד בית המקדש, לאחר שהוכרה או הוכחה העבירה, הוקרבו קורבנות בעלי חיים כאמצעי לכפרה. קורבנות בעלי חיים אלו מייצגים מנחות לאלוהים של 'הנשמה החיה' שלנו, אותו חלק מהטבע האינסטינקטיבי שלנו שחרג משימושו המיועד ובכך פוגע באחרים ובעצמנו ופוגע בבורא. היום, אנו מציעים את 'הנשמה החיה' שלנו לאלוהים באמצעות תפילות כנות של תשובה.

אנו חיים בתקופה שבה אין לנו מקלט בהקרבת בעלי חיים כדי לכפר על הטירוף האישי והקהילתי של עבודת אלילים, ואין הסכמה מהו טירוף. אנשים רבים מבולבלים, מתגוננים ופגועים. הם אינם פתוחים ללמוד על אובייקטיביות מוסרית או אחריות אישית וקהילתית בכל הנוגע להקרבת ילדים ועבירות אחרות נגד אדם ואלוהים.

ללא קשר לאתגרים הללו, אנשים שמבינים את המציאות וההשלכות של הטירוף מחויבים להאיר עיניים לאחרים באמצעות שכנוע, חינוך, מידע, דת ממוקדת מוסרית ודוגמה. לפעילויות אלו שתי תוצאות חשובות. האחד, הם פוטרים את המחנך מאשמת השתיקה. שניים, הם מספקים הזדמנויות לאחרים להחזיר את ההבנה והשפיות כדי שיוכלו לכפר על אשמתם ולקבל מחילה מאחרים ומאלוהים. ברמה האישית, השינוי הזה מביא הרבה שלווה לנשמות מוטרדות. ברמה הלאומית, חזרה לאומה שבמרכזה אלוהים מביאה את השלום, ההגנה והשגשוג שהובטחו משמיים. בזמנים אלו, הסליחה מגיעה מתפילה כנה של תשובה.

אנא שתף ​​את הפוסט הזה במדיה החברתית שלך כדי להגביר את המסר שלנו בעולם הבעייתי הזה. תודה לך.

ססילי רוטמן

שיהיה שפע שלום משמים וחיים טובים לנו ולכל ישראל. אָמֵן.

ססילי רוטמן היא המייסדת והנשיאה של הקרן היהודית פרו-לייף. היא מתנגדת להפלות רצחניות בכלל ובקרב יהודים בפרט ומקוננת על כינון מדיניות חילונית בישראל שגורמת לאובדן חייהם של יהודים ומעכבת את הגאולה המשיחית. היא רואה בעיני רוחה ארץ ישראל הקדושה המושתתת על התורה ועולם המכבד את חייו של כל אדם מרגע ההתעברות.

התכונה הגדולה ביותר של גן עדן היא הרחמים. פרנסיס בומונט.