פרשת וירא: אנוכיות במשפט

פרשת השבוע, פרשת וירא (בראשית י"ח, א' – כ"ב, כ"ד), עוסקת בחורבן סדום ועמורה, בלידת יצחק, בגירוש הגר וישמעאל, ובפרשת העקדה. הפרשה מתארת ​​את הצמיחה הרוחנית המופלאה בחייו של אברהם, המשמש כדמות מופת של מסירות עצמית מוחלטת, טוהר מוחלט וחסד מוחלט – תכונות שאדם מסוגל להגיע אליהן.

אברהם, איש צדיק

פרשת "וַיֵּרָא" נפתחת במקום הקדוש בממרא, שם נח אברהם – שהיה אז בן 99 – בעודו מחלים מברית המילה שעבר שלושה ימים קודם לכן. אברהם זוכה לחוויה ייחודית – ביקור מאת הקדוש ברוך הוא – אך הוא קוטע את המפגש הזה בפתאומיות כדי לטפל בשלושה עוברי אורח המופיעים לפתע. נכונותו הטבעית של אברהם לוותר על התעלות רוחנית למען הזולת, מעידה על היעדר מוחלט של אנוכיות ועל טוהר מידותיו. אכן, תכונה מופלאה!

הקדוש ברוך הוא לא רק שאינו נפגע מעזיבתו המהירה של אברהם, אלא שהוא אוהב אותו כעת יותר מתמיד. בספר בראשית (י"ח, 18–19) נאמר: "...אני אוהב את אברהם אהבה עזה – עד כדי כך שהבטחתי לו כי יהפוך לגוי גדול ועצום, וכי דרכו יתברכו כל אומות העולם. הענקתי לו הבטחות אלו משום שאני מעריך אותו מאוד; אני מוקיר אותו, שכן הוא מורה לבניו ולבני ביתו ללכת בדרכי האל, ולנהוג בצדקה ובמשפט – ובכך להבטיח שיזכו לקבל את ברכותיי."

מתברר כי עוברי האורח הם למעשה מלאכים שהופיעו בדמות אדם. אחד מהם מבטיח כי הם ישובו בשנה הבאה – וכי באותה עת ייוולד בן לאברהם ולשרה. למשמע נבואה זו – הנראית בלתי אפשרית – שרה צוחקת; אך בה בעת, היא מצפה בכיליון עיניים לאירוע משמח זה.

סדום העגומה

הערים סדום ועמורה הידרדרו ממצב של שפע, דרך ריקבון מוסרי, אל עבר רשעות מוחלטת. בולטת במיוחד העובדה שהאנוכיות הועלתה לדרגת ערך מקודש; בערים אלו, הגשת עזרה לאדם נזקק נחשבה לעבירה פלילית, ומעשי צדקה או הקרבה עצמית היו ענושים במוות. פלוטיט, אחת מבנותיו של לוט, הוצאה להורג לאחר שהעניקה מזון ומים לתושב עני וחסר כל.

קורבנותיהם של פשעים מחרידים אלו זעקו אל האל. הוא שמע את זעקתם והחליט להשמיד את סדום ועמורה, יחד עם שלוש ערים שכנות: אדמה, צבויים וצוער. המבקרים (המלאכים) גילו לאברהם את תוכניתם להגיע לסדום כדי להציל את לוט ומשפחתו, בטרם תתפרץ סופה הרסנית של ברקים – שתצית אש קטלנית וגופרית בוערת.

אברהם חשש שמא צדיקים שנותרו בערים אלו יספו יחד עם הרשעים. הוא התחנן בפני האל לחוס על הערים, ולו רק למען הצדיקים המעטים שנותרו בהן; אך לא נמצאו אפילו עשרה צדיקים. התוכנית יצאה לפועל.

המלאכים הגיעו לביתו של לוט. באותו ערב, כאשר המון זועם – הנחוש לבצע מעשי אונס – מאיים לפרוץ לביתו ולתפוס את המלאכים, מציע לוט למסור את שתי בנותיו במקומם. המלאכים מונעים את המעשה הנפשע הזה על ידי כך שהם מלקים את התוקפים בעיוורון. למחרת בבוקר, עם תחילת הסופה, מפצירים המלאכים בלוט, באשתו ובבנותיו לעזוב את העיר, ומזהירים אותם להימלט אל ההרים מבלי להביט לאחור אל העיר הבוערת.

אשתו של לוט אינה מצייתת להוראות אלו. היא מביטה לאחור – נזכרת בתענוגות החומריים שמהם נהנתה בעבר ושעליה כעת לוותר – ומתה במקומה. אף על פי שלוט השיג הבטחה מהמלאכים כי העיר צוער תינצל ותשמש כמקום מקלט למשפחתו, הוא מחליט כי בטוח יותר להלין את בנותיו במערה הממוקמת גבוה מעל העיר. לוט ובנותיו, כשהם מבודדים בתוך מערה, סבורים כי הם בני האדם היחידים שנותרו על פני כדור הארץ. מתוך תחושת אחריות להבטיח את הישרדות המין האנושי, משקות הבנות את אביהן באלכוהול כדי להסיר את עכבותיו, ולאחר מכן מפתות אותו. בעקבות זאת, כל אחת מהן יולדת בן. בנים אלו עתידים לגדול ולהפוך למייסדיהם של שניים מהעמים הכנעניים – מואב ועמון – אשר לימים יפגשו בבני ישראל בעת כניסתם לארץ הקודש.

ענייני משפחה

בדרכו דרומה לכיוון גרר, מציג אברהם את שרה כאחותו, מתוך חשש שהמלך אבימלך יהרוג אותו כדי לקחת את שרה לעצמו. אלוהים מתגלה למלך בחלום ומורה לו להשיב את שרה לבעלה; אחרת, יביא אלוהים מוות על המלך ויגרום לעקרות נרחבת בקרב עמו ומקנהו.

המלך אבימלך נענה ברצון; לא זו בלבד שהוא משיב את שרה, אלא שהוא גם מעניק לבני הזוג שפע של מקנה יקר-ערך ומשרתים רבים. בתמורה, אברהם מתפלל לאלוהים – תפילה הנושאת פרי – ומבקש ברכות וריפוי עבור המלך ועמו.

בארות מים היו מרכיב חיוני בחייהם של אנשים אלה, שחיו באזור מדברי. סכסוך שהתגלע בין אברהם לאבימלך סביב באר בבאר שבע, יושב באמצעות כריתת ברית שלום ביניהם. ברית זו הבטיחה לאברהם מרחב בטוח בארץ כנען, ואפשרה לו להרחיב את משפחתו – משפחה שנועדה להפוך לעם המקדש את החיים ומושתת על ערכים מוסריים, עם שישנה את פני האנושות באמצעות מתן דוגמה אישית.

כפי שהובטח, נולד לאברהם ולשרה בן – יצחק. למשך זמן מה, שורר שלום. אולם, ככל שיצחק גדל, מתעוררים מתחים ומרירות בין הגר ובנה המתבגר, ישמעאל, לבין שרה ואברהם. מערכות היחסים הופכות למתוחות. כדי לשמור על השלום בבית ולהגן על יצחק מפני השפעות שליליות, שרה מתעקשת שהגר וישמעאל יעזבו. אלוהים מציל את ישמעאל ממוות כתוצאה מהתייבשות; האם ובנה שורדים, וישמעאל הופך לאבי האומה הערבית.

דחיית הקרבת ילדים

כאשר יצחק מגיע לגיל 38, אביו עומד בפני המבחן הרוחני העליון של אמונה ומסירות לאלוהים: הוא מציית לציווי לבנות מזבח שעליו יקריב את בנו האהוב, יצחק.

לאחר שזכה לברכות מאלוהים במשך למעלה ממאה שנה, אברהם נותן אמון מוחלט בריבון העולם; הוא בונה מזבח על הר המוריה. מלאך מתערב ועוצר את המעשה בדיוק ברגע שאברהם מרים את סכין ההקרבה, ומספק איל כקורבן חלופי. חייו של יצחק ניצלים.

אירוע זה משמש כמבחן לנאמנותו של אברהם לרצון האל. אלוהים מתעב הקרבת ילדים – איסור שנקבע מאוחר יותר בתורה. מסירותו המוחלטת של אברהם לרצון האלוהי מעניקה לו את מעמדו כאבי האומה של עם קדוש, שדרכו יבורכו כל אומות העולם.

בפרשה זו אנו פוגשים את רבקה, אשתו לעתיד של יצחק. היא אחת מילדים רבים שנולדו לנחור – אחיו של אברהם – ולאשתו, מילכה. יצחק ורבקה הופכים להוריו של יעקב, לו נולדו 12 בנים; הצעיר שבהם הוא בנימין, בנה השני של רחל – אהבת חייו הגדולה של יעקב.

עוד ניסים ולידות

ההפטרה שלנו השבוע, הלקוחה מספר מלכים ב' (פרק ד', פסוקים א'–ל"ז), מתארת ​​לידה ניסית נוספת – בן שנולד לאישה מבוגרת, שהייתה עקרה קודם לכן. כ-800 שנה לאחר לידתו של יצחק, הנביא אלישע מבטיח לזוג מבוגר שיוולד להם ילד; בעקבות זאת הם זוכים להרות וללדת בן. הילד הולך לעולמו באופן פתאומי כתוצאה מאירוע רפואי (נוירולוגי), ואלישע משיב אותו לחיים.

באותו פרק בספר מלכים, אלישע מסייע גם לאישה אלמנה, ומונע מצב שבו הייתה נאלצת למסור את בניה לעבדות כדי לפרוע את חובותיה. בדרך נס, הוא הופך כד שמן קטן ויחיד שהיה ברשותה לכמות גדולה של מוצר יקר-ערך זה. האלמנה מוכרת את השמן ופורעת את חובה.

מעשים של חוסר אנוכיות מצילים חיים חפים מפשע

הנביא אלישע ואברהם אבינו הקדישו את זמנם ומשאביהם לטיפוח ולשימור החיים. הרעיון של נטילת חיים מעולם לא עלה בדעתם של צדיקים אלה – וגם בדעתנו הוא לעולם לא צריך לעלות. כאשר תודעתנו מלאה באלוהות, אנו מסוגלים לחשוב ולפעול אך ורק למען החיים. לעומת זאת, כאשר האנוכיות ממלאת את מחשבותינו, אנו חושבים ופועלים בדרכים המנוגדות לחיים.

לוט – איש משפחה הגון בעל מוניטין טוב – לא היה חסין מפני השפעות חברתיות משחיתות או מוסר המוכתב על ידי הנסיבות. הוא בחר להפקיר את בנותיו לידי חבורת אנסים, וכל זאת כדי להציל את עצמו. חשיבה חילונית – גם כשהיא נובעת מכוונות טובות – עלולה להפוך לקטלנית כאשר משתמשים בה כדי להצדיק פגיעה בחפים מפשע בשם מטרות כגון "הצלת חיים", "הקלה על סבל" או "הצלת כדור הארץ".

כשם שאלוהים שמע את זעקותיהם של הקורבנות החפים מפשע בסדום, כך הוא שומע את זעקות המוות של מיליוני תינוקות שטרם נולדו, אשר חייהם הוקרבו על מזבח האינטרס האישי, הפחד והבלבול המוסרי. עלינו להביט אל תוך עצמנו ולהתפלל לשמיים, בבקשה שנזכה לאותה רוח של חוסר אנוכיות, טוהר וחסד – תכונות שיאפשרו לנו לעשות את מה שאלוהים קורא לנו לעשות למען הצלתם.

אנא שתפו את הפוסט הזה ברשתות החברתיות שלכם כדי להגביר את המסר שלנו בעולם בעייתי זה. תודה.

ססיליה רוטמן.

יהי הרבה שלום משמיים וחיים טובים לנו ולכל ישראל. אמן.

ססילי רוטמן היא המייסדת והנשיאה של קרן פרו-לייף היהודית. היא מתנגדת לרצח באמצעות הפלות באופן כללי ובקרב יהודים בפרט, ומקוננת על כינון מדיניות חילונית בישראל המובילה לאובדן חיי יהודים ומעכבת את גאולת המשיח. ססילי מדמיינת ארץ ישראל הקדושה המבוססת על התורה ועולם המכבד את חייו של כל אדם מרגע ההתעברות.

אנא בקרו בבלוג העברי שלנו באתר שלנו בישראל.