ראש השנה: הריונות נסיים, לידות בעלות משמעות

ראש השנה, השנה החדשה היהודית, הוא חג שנתי הנמשך יומיים וידוע בעיקר בזכות תקיעת השופר, המכריזה על מעמדו העליון של האל בענייני האנושות. ראש השנה מכיר באל כמעניק החיים ומציין את יום השנה לבריאתם של אדם וחוה. החג חל ביום הראשון של חודש תשרי בלוח השנה היהודי. הערב אנו מקבלים את פניה של שנת ה'תש"ז לבריאת העולם.

הולדת הבן המיוחל

ביום הראשון של ראש השנה, אנו קוראים שתי פרשיות מהתורה: בראשית כ"א, א'–ל"ד, ובמדבר כ"ט, א'–ו'. הקריאה מספר בראשית נפתחת בסיפור ההתעברות והלידה הנסים של יצחק, שהתרחשו כאשר שרה הייתה בת תשעים ואברהם בן מאה. לידה זו הגשימה את הבטחת האל לזוג – שעד אז היה חשוך ילדים – כי ייוולד להם בן שיהפוך לאבי העם היהודי.

כחמש-עשרה שנים קודם לכן, לבקשתה של שרה, ילדה הגר – שפחתה – את בנו של אברהם, ישמעאל. לאחר הולדת יצחק, התעוררו מתחים בתוך הבית. כדי לשמור על השלום בבית ולהגן על יצחק מפני השפעות שליליות, נאלצו הגר וישמעאל לעזוב. ישמעאל הפך לימים לאבי העם הערבי.

בארות מים היו חיוניות לחייהם של אנשים אלו שחיו במדבר. סכסוך שפרץ בין אברהם לאבימלך סביב באר בבאר שבע יושב באמצעות ברית שלום שנכרתה ביניהם. הסכם שלום זה הבטיח לאברהם מקום מבטחים בארץ כנען ואפשר לו להרחיב את משפחתו – משפחה שעתידה הייתה להפוך לעם המקדש את קדושת החיים והמושתת על ערכים מוסריים, ובכך לחולל מהפכה באנושות באמצעות הדוגמה האישית שהציב.

הקריאה מספר במדבר מבססת את קדושתו של ראש השנה בלוח השנה היהודי.

חיי השירות של שמואל

ההפטרה ליום הראשון של ראש השנה לקוחה מספר שמואל א', פרק א', פסוק א' – פרק ב', פסוק י'. חנה, אישה עקרה ודוויית-נפש, מתפללת לאלוהים ומבקשת בן. עלי הכהן שומע את תחינתה ומברך אותה בהבטחה שיהיה לה ילד; ואכן, בשנה שלאחר מכן יולדת חנה בן בדרך נס.

מתוך הכרת תודה לאל, מפקידה חנה את שמואל בידיו של עלי ומקדישה אותו לשירות האל. לאורך חיי השירות שלו, שמואל מצטיין כמנהיג, כנביא, כיועץ, ככהן וכשופט. בין הישגיו הרבים והיוצאי-דופן, שמואל מציל את דוד מפני פקודת ההתנקשות של המלך שאול, ובכך משמר את השושלת המשיחית.

ההתנגדות להקרבת ילדים

ביום השני של ראש השנה, אנו קוראים מתוך ספר בראשית (פרק כ"ב, פסוקים 1–24) וחוזרים על הקריאה מספר במדבר (פרק כ"ט, פסוקים 1–6). קריאה זו כוללת את סיפור עקידת יצחק.

יצחק הוא בחור צעיר כאשר אלוהים בוחן את חוסנו הרוחני של אברהם ומצווה עליו להקריב את בנו האהוב. לאחר מאה שנים של ברכות אלוהיות, אברהם נותן אמון מוחלט באלוהים וניגש לבנות מזבח על הר המוריה. מלאך מתערב ועוצר את המעשה בדיוק כשאברהם מרים את הסכין; איל מסופק כקורבן חלופי.

עקידת יצחק משמשת אך ורק כמבחן לנאמנותו של אברהם לרצון האל. אלוהים מתעב הקרבת ילדים ומעגן מאוחר יותר את האיסור על כך בתורה. מסירותו המוחלטת של אברהם לרצון האל מעניקה לו את המעמד של אב-מייסד לאומה קדושה, שדרכה יבורכו כל עמי העולם.

בקריאה זו אנו למדים גם על רבקה, אשתו לעתיד של יצחק. היא אחת מילדים רבים שנולדו לנחור – אחיו של אברהם – ולאשתו, מלכה. יצחק ורבקה הופכים להוריו של יעקב, המוליד שנים-עשר בנים; הצעיר שבהם הוא בנימין, בנה השני של רחל, אהבת חייו.

קינת רחל

ההפטרה ליום השני של ראש השנה לקוחה מספר ירמיהו (פרק ל"א, פסוקים א'–י"ט). ירמיהו מתריע מפני עבודת הבעל ומנהג הקרבת הילדים – תופעות שהוסיפו להתקיים בקרב עם ישראל. הוא מצהיר כי חטא חמור זה כלפי האל יוביל לחורבן ירושלים. פקידי שלטון משכנעים את המלך צדקיהו להשתיק את ירמיהו על ידי כליאתו. הנביא שורד תנאים המסכנים את חייו עד לשחרורו בידי הבבלים, לאחר שכבשו את העיר.

ירמיהו אינו מסתפק בתוכחה כלפי ישראל; הוא מציע גם נחמה. הוא מעלה את זכרה של רחל, אשר הלכה לעולמה אלף שנים קודם לכן בעת ​​לידתו של בנימין, במהלך מסע המשפחה בחזרה לארץ כנען. יעקב קבר את רחל בקבר סמוך לבית לחם. ירמיהו מתאר בחזונו את רחל הבוכה על עמה בעודם חולפים על פני קברה בדרכם לגלות בבבל. ירמיהו מבטיח כי האל ישמע את בכייה; הוא יגאל את העם וישיב אותו למצב של קדושה בארץ ישראל.

דמותה של רחל משמשת השראה לשם התוכנית שלנו, "תקוות רחל" (Rachel’s Hope) – תוכנית ריפוי לנשים וגברים יהודים הסובלים מאובדן הריון עקב הפלה. אנו בוכים על הילדים שאיבדנו בעקבות הפסקת ההריון ועל הילדים שלעולם לא ייוולדו. אנו מתאבלים על האמהות והאבות שחשו מנותקים מאהבת האל ומהשגחתו לאחר שחוו אובדן שכזה. אנו מציעים נחמה וריפוי באמצעות תוכנית המבוססת על "תשובה" – תהליך של ריפוי אישי ועשייה מתמשכת.

שנה חדשה – תשפ"ז

ראש השנה פותח תקופה של עשרה ימים המוקדשים להתבוננות פנימית ולחשבון נפש, ומכין אותנו ליום הכיפורים – היום השנתי שבו אנו מבקשים כפרה. תקיעת השופר – המגיעה בחלק מהמסורות למניין של מאה תקיעות – מעוררת אותנו מתרדמתנו הרוחנית. מתוך רצון מחודש להציב את האל במרכז חיינו, אנו בוחנים כיצד מחשבותינו ומעשינו מרחיקים אותנו ממנו; אנו חשים חרטה, פונים בתשובה ומחליטים לתקן את דרכינו.

שנה טובה!

מי ייתן ויהיה שפע של שלום מן השמים וחיים טובים לנו ולכל ישראל. אמן.

ססיליה רוטמן.

ססילי רוטמן היא המייסדת והנשיאה של קרן פרו-לייף היהודית. היא מתנגדת לרצח הקשור ססילי רוטמן היא המייסדת והנשיאה של קרן החיים הטובים היהודית. היא מתנגדת לרצח הקשור להפלות בכלל ובקרב יהודים בפרט, ומקוננת על כינון מדיניות חילונית בישראל המובילה לאובדן חיי יהודים ומעכבת את גאולת המשיח. היא מדמיינת ארץ ישראל הקדושה המבוססת על תורה ועולם המכבד את חייו של כל אדם מרגע ההתעברות.

אנא בקרו בבלוג העברי שלנו באתר שלנו בישראל.