פרשת האזינו מסכמת את הנושא המרכזי של התורה. החיים פועלים רק כאשר אלוהים מוביל ואנו הולכים אחריהם בשמחה ובנאמנות.

כאשר נזנח את הקדושה והכבוד לחיי אדם, היו סמוכים ובטוחים שחזרה בתשובה תחזיר את ההגנה האלוהית לאומתנו.

ביום כיפור, יום הכיפורים שלנו, אלוהים מתקרב אלינו כדי לקבל את חרטתנו הכנה על תמיכתנו ושימושנו בהפלות. הוא מושיט את סליחתו כשאנו מתחייבים לבחור בחיים השנה.

"בחר בחיים" מצווה עלינו לייעל את הגדילה וההתפתחות של בני אדם שטרם נולדו כדי להבטיח את עתידנו ולכבד את כל חיי האדם כפי שנבראו בצלם אלוהים.

ההיסטוריה המקראית שלנו מלמדת אותנו שלידה ואימוץ הן אפשרויות טובות בהרבה מאשר הקרבת ילדים לאחר אונס וגילוי עריות. מחקרים ועדויות עדכניות של נשים שהותקפו מינית מדגישות את הצורך להבין את הנושא בצורה מלאה יותר כדי שכל המעורבים יוכלו למצוא פתרונות בטוחים, מצילי חיים וארוכי טווח.

אין זה רחום ואף לא רחום להעביר נשים את הזוועה הרגשית, הפסיכולוגית והפיזית של הפלה.

עד כדי כך שההונאות הללו התקדמו, שתינוקות שטרם נולדו נושאים את ההשפלה הכואבת של האשמה, האשמה והעינויים המשפטיים עד מוות על כישלונות החברה וחסרונות הוריהם. כישלון מוסרי זה מצד רוב הממשלות מזמין את אובדן הריבונות הלאומית.

אנו יודעים שהפלה היא הרס מכוון ואלים של תינוק שטרם נולד. אנו יודעים שמעשה זה פוגע באמהות ובאבות בדרכים רבות. בהתאם לכך, אנו מספקים תמיכה מוסרית ומעשית המצילה את התינוק וההורים מפגיעה, בדיוק כפי שהיינו עוזרים להורים לפעוט למצוא פתרונות מצילי חיים לבעיות חייהם.

הפיכת תינוק ברחם ל"מים גרידא" סיפקה במקור סליחה לתינוק שמת באופן טבעי ברחם, אירוע שאינו בשליטתם של הורים אוהבים. כעת, הכחשת קיומו של תינוק שטרם נולד מספקת סליחה לאלו שהורסים במכוון חיים תמימים ברחם.

ישעיהו אינו פופולרי בקרב הממסד. הוא מטיף אתיקה ומוסר תורניים על פני פוליטיקה מתקדמת ופרקטיקה דתית, ומעורר סלידה בקרב האליטה השלטת של זמנו, שכוחה וסמכותה מאוימים על ידי קריאותיו של הנביא לחזור לתלות באלוהים למחייתם וביטחונם.