פרשת שלח מלמדת אותנו שמנהיגות מוסרית כושלת גורמת לאסון ולמוות עבור יהודים. מנהיגינו התומכים בזכות להפלה חייבים להשתנות או לעזוב.

פרשת בהעלותך מלמדת אותנו לקבל בברכה את אור התודעה האלוהית לשם שפיות, כיוון, אהבה וריפוי בחיים הארציים הללו. אלוהים מציע מצב נפשי זה לכל מחפש כנה.

פרשת נשא מראה לנו כיצד לחיות חיים של קדושה, מחויבות וברכה, חיים ששווה לחיות אותם.

שבועות מלמד אותנו שהריגת בני אדם הורגת את אלוהים עצמו משום שחיי אדם נבראו בצלמו. עצם רעיון האל חייב להיהרס כדי להצדיק הריגת בני אדם חפים מפשע ברחם.

מפקד האוכלוסין בפרשת במדבר מכיר בכל אדם כאדם ייחודי, אהוב, בעל ערך, כבוד וערך, לכל אחד שליחות ספציפית עלי אדמות.

פרשת בהר-בחוכותאי מלמדת אותנו שביחסים עסקיים ואישיים, יושר ויושרה מוסרית המבוססים על קדושה מניבים תוצאות מצוינות. שקר גורם לכאב וסבל.

בפרשת אמור,נאמנות מסורה לחוק המוסרי של אלוהים בתוך כאוס אינה מבחן קטן עבור בני ישראל ששוחררו זה עתה. חלקם מאמצים אותה; חלקם מקבלים חלקים ממנה, חלקם דוחים אותה לחלוטין.

פרשת "אחרי קדושים" קובעת בבירור כי העונש על הקרבת ילדים הוא עונש מוות, הן ליהודים והן לגויים.

סיפור תזריע-מצורע מזהה את הסימפטומים של גישות אנושיות פגומות מבחינה מוסרית ואת מאמצי התיקון המחזירים את הטוהר למחשבותינו, לדברינו ולמעשינו.

פרשת שמיני מלמדת אותנו שתזונה נקייה ועסק מלוכלך של קורבנות ילדים אינם הולכים יחד. הימנעות מדם בבשר ותמיכה בשפיכת דם נקי ברחם אינן פעולות תואמות.